בדיקת SEO לאתר: מה הכלים בודקים, ומה הם לא יכולים לדעת

בדיקת SEO לאתר בכלי אוטומטי קוראת את הקוד של העמוד ובודקת את מה שאפשר לבדוק לפי כללים: כותרת ותגית תיאור, חסימות לסורקים, שגיאות, מהירות טעינה ותגיות alt לתמונות. מה שהיא לא יכולה לדעת הוא מה הלקוחות שלכם מחפשים, איזה עמוד אמור לענות על כל חיפוש, ואם התוכן עונה טוב יותר מזה של המתחרים. בקמפיינר הציון האוטומטי הוא השלב הראשון בבדיקה, והקל מכולם.

מה בודק כלי לבדיקת SEO?

כלי לבדיקת SEO מריץ רשימת כללים על עמוד אחד או על מדגם מהאתר, ומסמן כל כלל כעובר או נכשל: יש כותרת, תגית התיאור באורך סביר, העמוד לא חסום, אין שגיאה, הטעינה מהירה. מהתוצאות הוא מרכיב ציון. לציון הזה אין תקן אחיד, וכל כלי מחליט לבד אילו בדיקות להריץ ומה המשקל של כל אחת.

מי שמקליד seo checker בגוגל מחפש בדרך כלל בדיוק את זה: כתובת, כפתור ומספר. הדוגמה השקופה ביותר היא Lighthouse, הכלי של גוגל שמריץ בדיקות כאלה בתוך הדפדפן. בתיעוד שלו כתוב שכל בדיקת SEO מקבלת משקל שווה בציון, חוץ מבדיקה ידנית של נתונים מובנים שלא נספרת בו. ושם גם כתוב מה הבדיקות לא עושות: Lighthouse לא מעריך את האיכות של תגית התיאור, רק בודק שהיא קיימת ושאינה ריקה (בדיקת meta description, Lighthouse). בדיקת החסימה שלו מחפשת רק תגיות וכותרות HTTP שחוסמות את כל מנועי החיפוש יחד (בדיקת is-crawlable), כך שחסימה חלקית יותר עלולה לעבור בשקט.

כלי הבדיקה המסחריים עובדים באותו היגיון, עם יותר כללים, ולפעמים עם סריקה של האתר כולו ומאגר קישורים משלהם. הם שימושיים: מוצאים קישור שבור בעמוד שאף אחד לא פתח שנתיים, הפניה שמובילה להפניה נוספת, כותרת אחת שהועתקה לעשרים עמודים. זו עבודת ניקיון שצריכה להיעשות, והיא לא כל הבדיקה.

מה ציון SEO מודד, ומה הוא לא יכול לדעת?

ציון SEO מודד היגיינה: עד כמה העמוד עומד בכללים הטכניים שהכלי מכיר. הוא לא יכול לדעת דברים שלא כתובים בקוד: מה המחפשים רוצים, איזה עמוד באתר אחראי על איזה חיפוש, איך התוכן נראה מול מה שכבר מדורג, אילו קישורים שווים משהו, ואם הכניסות הופכות לפניות.

שתי השורות שלפני האחרונה פתורות, לפחות בחלקן, בכלים של גוגל עצמה, ועליהן הפרק הבא. השורה האחרונה דורשת מדידה של המרות באתר, כמו שמוסבר במאמר מה זה Google Tag Manager. כל השאר דורש מישהו שמכיר את העסק ואת התחום. למה כל חיפוש צריך עמוד אחד שאחראי עליו, מוסבר במאמר מה זה SEO, ואיך מבדילים בין קישור שבונה סמכות לקישור שמסכן, במאמר בניית קישורים.

איך קוראים יחד את PageSpeed Insights, Lighthouse ו-Search Console?

כל אחד מהשלושה עונה על שאלה אחרת. Lighthouse מראה מה קורה כשעמוד אחד נטען בסביבה מדומה. PageSpeed Insights מוסיף לאותה בדיקה את מה שחוו משתמשי Chrome אמיתיים ב-28 הימים האחרונים. Search Console מראה מה גוגל עשתה בפועל עם האתר כולו. בקמפיינר קוראים אותם בסדר הפוך מהמקובל: מ-Search Console, ורק בסוף את הציון.

Lighthouse: מעבדה, עמוד אחד

גוגל מתארת את Lighthouse ככלי אוטומטי בקוד פתוח לשיפור האיכות של עמודי אינטרנט, עם בדיקות של ביצועים, נגישות ו-SEO, שאפשר להריץ מתוך Chrome DevTools או משורת הפקודה (Lighthouse). הוא בודק עמוד אחד, ברגע אחד, וזה הערך שלו: כשמשהו איטי, רואים איזה קובץ מעכב ולמה.

PageSpeed Insights: מעבדה מול שטח

PageSpeed Insights מציג שני סוגי נתונים באותו מסך, וכל הסיפור בהבדל ביניהם. נתוני המעבדה מגיעים מ-Lighthouse, בטעינה מדומה במכשיר אחד ובתנאי רשת קבועים, ולפי גוגל הם נועדו לאיתור תקלות. נתוני השטח מגיעים מ-Chrome User Experience Report (CrUX), כלומר ממשתמשים אמיתיים, על פני 28 הימים האחרונים. גוגל כותבת במפורש שהערכים בשני המקורות יכולים להיות שונים (על PageSpeed Insights).

הציון הגדול, זה שצובע את המסך בירוק או באדום, שייך למעבדה: 90 ומעלה נחשב טוב, 50 עד 89 טעון שיפור, מתחת ל-50 חלש. כשהמעבדה והשטח לא מסכימים, השטח הוא מה שהמבקרים חוו, והמעבדה היא הכלי למצוא למה. באתר שמקבל מעט ביקורים ייתכן שלעמוד אין נתוני שטח משלו. PageSpeed Insights עובר אז לנתונים של האתר כולו, ואם גם אלה חסרים, אין נתוני משתמשים להציג בכלל.

Search Console: מה גוגל עשתה בפועל

שני דוחות ב-Search Console עונים על מה שאף כלי חיצוני לא רואה. דוח הוספת הדפים לאינדקס (Page indexing) מראה אילו עמודים גוגל מצאה והכניסה לאינדקס, ולמה אחרים נשארו בחוץ: Crawled - currently not indexed, Discovered - currently not indexed, Duplicate without user-selected canonical, עמוד שמסומן noindex, עמוד שחסום ב-robots.txt. גוגל גם מבהירה שאין לצפות שכל כתובת באתר תיכנס לאינדקס, כי חלקן כפולות או בלי תוכן משמעותי. מה שחשוב הוא שהעמודים המרכזיים ייכנסו (דוח הוספה לאינדקס).

דוח Core Web Vitals בנוי על נתוני שטח מ-CrUX. הוא מקבץ כתובות עם חוויה דומה לקבוצות, בנפרד לנייד ולמחשב, וכל קבוצה מקבלת את הסטטוס של המדד החלש שלה. הספים לסטטוס טוב: LCP (טעינה) עד 2.5 שניות, INP (תגובה לפעולה) עד 200 אלפיות שנייה, CLS (יציבות תצוגה) עד 0.1. מופיעים בו רק עמודים שנמצאים באינדקס ושיש עליהם מספיק נתונים (דוח Core Web Vitals). לצידם, דוח הביצועים מראה על אילו חיפושים האתר הוצג, כמה לחצו ומה המיקום הממוצע (דוח הביצועים).

באיזה סדר קוראים

1. אינדקס. עמוד שלא נמצא באינדקס לא יופיע בשום חיפוש, וכל ציון שלו לא רלוונטי.
2. חיפושים. בדוח הביצועים מחפשים עמודים שמוצגים הרבה ונבחרים מעט, ועמודים שמוצגים על החיפוש הלא נכון.
3. חוויה בשטח. קבוצת עמודים שמסומנת חלשה בנייד בדוח Core Web Vitals היא בעיה של מבקרים אמיתיים, לא של סימולציה.
4. מעבדה. רק עכשיו מריצים PageSpeed Insights על עמוד מייצג מאותה קבוצה, כדי למצוא את הסיבה.

מי שמתחיל מהשלב הרביעי עלול להשקיע שבוע בשיפור הציון של עמוד שגוגל בכלל לא מכניסה לאינדקס.

למה ציון 100 לא אומר שתהיה תנועה?

כי ציון 100 אומר שהעמוד עומד בכללים שהכלי בודק, וגוגל לא מדרגת לפי הכללים האלה לבד. בתיעוד שלה על חוויית הדף, גוגל כותבת שהיא תמיד מנסה להציג את התוכן הרלוונטי ביותר, גם כשחוויית הדף פחות טובה, ושמדדי Core Web Vitals טובים לא מבטיחים מקום בראש התוצאות.

באותו עמוד גוגל מוסיפה שאין אות אחד של חוויית דף, ושמרדף אחרי ציון מושלם רק בשביל SEO הוא כנראה לא השימוש הכי טוב בזמן (Understanding page experience). חוויה טובה עוזרת, בעיקר כשכמה עמודים מועילים מתחרים על אותו חיפוש. היא לא מחליפה את העמוד שעונה על השאלה.

הדוגמה היפותטית, המנגנון אמיתי. משרד רואי חשבון משקיע חודש ומגיע ל-100 בכל הבדיקות, בעמוד הבית שכותרתו "שירותי ראיית חשבון מקצועיים". משרד אחר, עם ציון 70, כתב עמוד שעונה על "כמה עולה רואה חשבון לעוסק מורשה", השאלה שהלקוחות שלו מקלידים. סביר שהשני יקבל את הפניות. הציון לא ראה את ההבדל, כי ההבדל לא נמצא בקוד.

מה בדיקת SEO של אדם מוסיפה, ואיך נראה התוצר שלה?

אדם מתחיל מהשאלות שהכלי לא שואל: מה מחפשים בתחום, איזה עמוד אחראי על כל חיפוש, איפה התוכן חלש מול המתחרים, מי מקשר לאתר, ומה מכל זה מגיע לפניות. התוצר הוא רשימה קצרה, מדורגת לפי השפעה. בקמפיינר כל התקשרות בקידום אורגני מתחילה בבדיקה של האתר כולו, והיא כוללת גם את התשובות של מנועי AI לשאלות של הלקוחות.

רשימה של מאתיים אזהרות לפי צבעים היא חומר גלם. כל סעיף בתוצר אמור לענות על חמש שאלות:

• מה הבעיה, במשפט אחד.
• על אילו עמודים וחיפושים היא משפיעה, ולמה זה משנה לעסק.
• מה הראיה: הדוח ב-Search Console, השורה בסריקה, העמוד של המתחרה.
• מה התיקון, ומי מבצע אותו: מפתח, כותב, או מי שמנהל את האתר.
• איך יודעים שזה עבד, ומתי בודקים.

כך זה נראה בחנות אונליין. הדוגמה היפותטית:

1. דפי קטגוריה מסומנים ב-Search Console כ-Duplicate without user-selected canonical, וגוגל מציגה במקומם גרסאות מסוננות. אלה העמודים שאמורים להביא קונים, ולכן זה ראשון.
2. שני מאמרים בבלוג עונים על אותה שאלה ומתחלפים בתוצאות. מאחדים אותם לעמוד אחד.
3. קבוצת דפי מוצר מסומנת חלשה ב-LCP בנייד. בבדיקת מעבדה מתגלה תמונה ראשית כבדה.
4. ארבעים תמונות בלי alt בעמודים ישנים. נכון לתקן, ויכול לחכות.

בדוח אוטומטי סעיף 4 נראה הכי גדול, כי הוא חוזר ארבעים פעמים. בבדיקה לפי השפעה הוא אחרון. בדיקה כזו מתומחרת בדרך כלל כפרויקט עם סוף, ומה קובע את המחיר שלה מפורט במאמר כמה עולה קידום אתרים.

שאלות נפוצות

תוכנה לקידום אתרים יכולה לעשות את העבודה לבד?

תוכנה יכולה לבדוק, לנטר ולהציע: למצוא שגיאות, לעקוב אחרי דירוגים, להתריע כשעמוד נפל מהאינדקס. היא לא יכולה להחליט איזה עמוד אחראי על איזה חיפוש, לכתוב עמוד טוב יותר משל המתחרים או לגרום לאתר רלוונטי לקשר אליכם. ומה שנמכר כקידום אתרים אוטומטי, כלומר ייצור של הרבה עמודים כדי לתפוס הרבה ביטויים, הוא בדיוק מה שגוגל מגדירה במדיניות הספאם שלה: עמודים רבים שנוצרו בעיקר כדי לתמרן את הדירוג ולא כדי לעזור למשתמשים, לא משנה איך נוצרו (מדיניות הספאם של גוגל). הכלים חוסכים זמן למי שיודע מה לעשות עם מה שהם מוצאים.

למה כלים שונים נותנים לאותו אתר ציון שונה?

כי אין תקן אחד לציון SEO. כל כלי בוחר רשימת כללים משלו, נותן לכל כלל משקל אחר, ולפעמים בודק רק את העמוד שהוזן ולא את האתר כולו. כלי אחד מוריד נקודות על תגית תיאור ארוכה, ואחר על תמונות בלי alt. לכן אין טעם להשוות ציון של כלי אחד לציון של כלי אחר, וגם לא לבחור ספק לפי מי שמבטיח להעלות "את הציון". מה שכן אפשר להשוות הוא אותו כלי, על אותו עמוד, לאורך זמן, ואת מה שמראים הדוחות ב-Search Console.

למה הציון ב-PageSpeed Insights משתנה מבדיקה לבדיקה?

כי ציון המעבדה נמדד בכל פעם מחדש, בתנאים שמשתנים. בתיעוד של Lighthouse כתוב שחלק גדול מהתנודות בציון לא נובע מהכלי עצמו אלא משינויים בתנאים: ניסויי A/B או מודעות שמתחלפות בעמוד, שינויים בניתוב התעבורה ברשת, בדיקה ממכשירים שונים, תוספים בדפדפן שמזריקים קוד, ותוכנות אנטי וירוס (הציון של Lighthouse). הפרש של כמה נקודות בין שתי בדיקות הוא בדרך כלל רעש. כדי לדעת אם משהו באמת השתנה, כדאי להסתכל על נתוני השטח, שמסכמים 28 ימים של משתמשים אמיתיים ולא קופצים מבדיקה לבדיקה.

כמה זמן עובר עד שתיקון מופיע בדוחות של גוגל?

תלוי באיזה דוח. בבדיקת מעבדה התיקון נראה מיד, בבדיקה הבאה. נתוני השטח ב-PageSpeed Insights מסכמים 28 ימים, ולכן שיפור נכנס אליהם בהדרגה. בדוח Core Web Vitals ב-Search Console אפשר לסמן שהבעיה תוקנה ולפתוח תקופת מעקב של 28 ימים, והבעיה נחשבת פתורה רק אם היא לא מופיעה באף כתובת באתר לאורך כל התקופה. בעיות אינדקס תלויות בזמן שבו גוגל חוזרת לסרוק את העמודים. בכל מקרה, כדאי לרשום מתי בוצע כל תיקון, כדי לדעת אחר כך מה גרם לשינוי.

כל כמה זמן כדאי לבדוק את האתר?

שתי בדיקות שונות, בשני קצבים. מעקב שוטף ב-Search Console, אחרי עמודים שנפלו מהאינדקס, שגיאות חדשות וחיפושים שירדו, צריך לקרות כל הזמן, כי בעיה שמחכה רבעון עולה בתנועה. בדיקת עומק של האתר כולו, כולל תוכן, קישורים, נתונים מובנים ונראות במנועי AI, נעשית אחת לתקופה, ובקמפיינר כל רבעון. ויש רגעים שבהם לא מחכים: מעבר לפלטפורמה חדשה, עיצוב מחדש, שינוי במבנה הכתובות או ירידה חדה בתנועה. אז בודקים מיד, ועדיף עוד לפני ההשקה.

כתב דולב רשף, מייסד ומנהל קמפיינר